הסיפור של עם נטלי (שם בדוי בשבילכם…) התחיל לפני יותר מ-3 שנים, כאשר התקשרתי ערב אחד למשרד שירותי ליווי והזמנתי בחורה הביתה. ביקשתי מישהי שתתאים לטעם שלי – שתהיה רזה וגבוהה, עם חזה קטן וזקור, ובהירה, והם שלחו אליי את נטלי, אחת הבחורות הכי סקסיות שראיתי בחיים שלי.
בילינו יחד שעתיים בכיף. מה עשינו בדיוק אני מאמין שאני לא צריך לפרט לכם, כי את מה שהדמיון שלכם יכול לעשות עבורכם גם אלפיים מילים שלי לא ישיגו, אבל באמת שנהניתי מאוד, הרבה מעבר למה שציפיתי, ולפי התגובות שלה גם היא נהנתה.
שבוע אחרי זה הרגשתי שאני מתגעגע אליה וזה היה לי קצת מוזר ממש כמו לבקר באותן דירות דיסקרטיות ברמת גן. נטלי לא הייתה נערת הליווי הראשונה שהזמנתי, אבל היא בהחלט הייתה נערת הליווי הראשונה שרציתי להזמין שוב, אז התקשרתי אל המכון ליווי והזמנתי אותה שוב – הפעם ביקשתי את נטלי ולמזלי היא הייתה פנויה.
כאשר היא הגיעה, קיבלתי את הרושם שהיא לא רק שזכרה אותי, היא גם איפשהו שמחה לחזור. שוב בילינו שעתיים ביחד בכיף, והשארתי לה אפילו 200 שקל טיפ מעבר ל-800 שהייתי אמור לשלם למשרד, ושנייה לפני שאתם מתחילים לשפוט אותי, אני רווק בן 30 פלוס, יש לי דירת גג משלי (בלי משכנתא) וג'יפ ואני עצמאי, אז כסף לא חסר לי.
מאז המשכנו להיפגש פעם בשבוע בערך, ואחרי כמה חודשים עברנו לפעמיים בשבוע, ובפעמים הראשונים אפילו נתתי לה טיפים עוד יותר גבוהים, אבל בחודשיים האחרונים לא רק שהיא לא מוכנה לקחת ממני טיפים, היא מתאמת איתי את הפגישה הבאה בסוף "הדייט" שלנו, ואפילו לא מעדכנת את המשרד, אז אפשר להגיד שאנחנו סוג של זוג.
אז, למה אני משתף אתכם? כי מצד אחד חשבתי להציע לה להפסיק את העבודה במכון הליווי ושנהיה זוג. אני יכול לממן אותה ולדאוג לכל מחסורה וגם לסדר לה עבודה אצלי בעסק כי אני באמת אוהב את הבחורה, אבל מצד שני – אתם יודעים איך אומרים – פעם זונה תמיד זונה, ואני באמת לא יודע אם הייתי רוצה להתחתן איתה. מצד אחד ברור שכן אבל מצד שני כאילו אין מצב. בקיצור, מה אתם הייתם עושים במקומי?